#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח. מתי ר&quot;ה למעשר בהמה. ומאי טעמא דבן עזאי (ומה הדין נולדו לו ה' באב וה' באלול וה' בתשרי)?	"ר&quot;א בר&quot;ש סוברים שבאחד בתשרי ור&quot;מ אומר באחד באלול (ע' ר&quot;ה ח. שלר' יוחנן נחלקו בפ' הפסוק &quot;לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו&quot; ונחלקו מתי מולידות ולרבא לכו&quot;ע מולידות באב אלא נחלקו &quot;עשר תעשר&quot; הוקש למעשר דגן ר&quot;מ מדמה לדגן שסמוך לגמרו איסורו ור&quot;א ור&quot;ש מקישים לדגן שר&quot;ה שלו באחד בתשרי). <p dir=""rtl"">בן עזאי סובר שהאלולין מתעשרין בפני עצמן שמסתפק כמאן ואינו יכול להכריע אף שכל חכמי ישראל לפניו כקליפת השוק חוץ מהקרח, שהם אמרו מפי השמוע מפי חגי זכריה ומלאכי. ולכן נולדו לו ה' באב וה' באלול וה' בתשרי נוטל משל אלול ומעשר ממה נפשך ולא חישינן שמא יקח מאחרים.</p>"	בכורות נח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: א כיצד מעשר הבהמות [כיצד דורשים הפסוק &quot;כל אשר יעבור, תחת השבט, העשירי, יהיה קדש לה.&quot;]?	"כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחת ומונה<p dir=""rtl"">יעבור - שיעברו מעצמם שלא יוציאם ביד, לכן מניח אמותיהם מבחוץ והם גועות והולדות יוצאות, ואינו מניח ירקות וכד' כדי שלא יצאו יתום ולקוח. </p><p dir=""rtl"">תחת השבט - מצוה למנותן בשבט. </p><p dir=""rtl"">העשירי - שלא יטול עשרה ממאה או אחד מעשרה בלא למנותם ודלא כר' יוסי בר&quot;י שסבר שניטל באומד.</p><p dir=""rtl"">העשירי... קדש - מ''מ ואף אם לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים. </p><p dir=""rtl"">יהיה קודש - מ&quot;מ אפ' לא קרא שמו עשירי, וכן אמר רבא עשירי מאליו קדוש (אפ' נשאר בדיר).</p>"	בכורות נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: ב היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד האם הוי מעשר, ומה הטעם?	ת&quot;ק סובר שאין מעושרין שאין זה עשירי, ר' יוסי בר' יהודה אומר מעשר, שסבר כאבא אלעזר בן גומל שתרו&quot;מ ניטלת באומד ובמחשבה דכתיב &quot;ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר ותרו&quot;מ נקראת מעשר, ומעשר בהמה הוקש למעשר דגן.	בכורות נח:		
